ממשל במערכות מבוזרות
תרגום בתמצית של מאמר מאת ויטליק בוטרין[1] מיום 16/8/2021
Moving beyond coin voting governance
אחת המגמות החשובות בתחום הבלוקצ'יין בשנה האחרונה היא המעבר מההתמקדות במימון מבוזר (DeFi)[2] לחשיבה גם על ממשל מבוזר (DeGov)[3].
הצורך בשיטות ממשל מבוזרות נועד כדי להתמודד עם המורכבות של פרוייקטים של DeFi ועם סיכונים של תוכניות כאלה, כפי שמבהירה ההשתלטות העוינת האחרונה hostile takeover of Steem.
בתמצית ההצעה היא לעבור מהצבעה במטבעות כפי שהיא קיימת בצורתה הנוכחית לשיטות אחרות של ממשל בקהילות מבוזרות.
נחיצותו של ה- DeGov
ישנם שני אתגרים מרכזיים בסביבה מבוזרת:
מימון טובין ציבוריים: כיצד אפשר לממן פרויקטים בעלי ערך לקבוצה גדולה שאין להם מודל עסקי בלי לסכן את החברים ואת השקעתם באופן לא סביר.
תחזוקת ושדרוגי פרוטוקול: כיצד מגיעים להסכמות איך לבצע שדרוגים לפרוטוקול, ופעולות תחזוקה והתאמה שוטפות על חלקים מהפרוטוקול שאינם יציבים לטווח הארוך.
פרויקטים מוקדמים של בלוקצ'יין התעלמו במידה רבה משני האתגרים הללו, אך כעת, יותר ויותר, כאשר ההשתתפות בפרוייקטיים האלה עלתה מבחינת משתתפים וכסף, האתגרים של מחקר ופיתוח תוך הימנעות מסיכוני הריכוזיות דורשים התייחסות.
DeGov מסוכן
למבנה הנוכחי של ממשל מבוזר יש שני סוגים עיקריים של סיכונים:
אי -שוויון ותקלות תמריץ גם בהעדר תוקפים, למשל:
קבוצות קטנות של משתתפים "עשירים" (בעלי חלק גדול בכסף או בהצבעה) טובים בהצלחה בביצוע החלטות מאשר קבוצות גדולות של מחזיקים קטנים.
הצבעה באמצעות מטבעות מגדילה את כוחם של מחזיקי המטבעות (ובעיקר מחזיקי הרבה מטבעות) יחסית לכוחם של בעלי העניין האחרים בקהילה.
ייתכן ניגוד עניינים שיש לחלק מהמחזיקים בהתנגשות עם החזקה בנכסים אחרים, כמו רכישת מטבעות על ידי קרנות השקעה שבעלת עניין בפלטפורמות אחרות.
התקפות באמצעות צורות שונות תיאום על ידי קניית הצבעות.
הזכות להצביע באמצעות מטבעות (Token) הוא צרור של שתי זכויות:
אינטרס כלכלי בהכנסות הקהילה המקוונת
הזכות להשתתף בקביעת הכללים של הקהילה
השילוב הזה מכוון: המטרה היא ליישר כוח ואחריות.
אבל, לעיתים יש ניגוד עניינים בין הזכויות. לפעמים הזכות להצביע מתנגשת עם הזכות לרווחים. למשל כאשר צריך להצביע על השקעה לטווח ארוך.
הסיכון השני הוא הרבה יותר מסוכן ואין לו כעת פתרון בשיטת ההצבעה הנוכחית של מטבעות (טוקנים). נכון לעכשיו מספר ההתקפות על הקהילות המבוזרות הוא מצומצם אבל כנראה הוא עשוי לגדול אם לא יהיה שינוי ואלה הסיבות:
הרוח הקהילתית המאפיינת את הטכנולוגיה המבוזרת אינה אפקטיבית כאשר קבוצה קטנה ומתואמת חיצונית לרשת המבוזרת של המשתמשים מחזיקה ברוב המטבעות
אין כיום כלים אפקטיבים של DeGov וגם הכלים הקיימים מתקשים להתמודד עם תיאום חיצוני לרשת המבוזרת.
שיקולי ההוגנות הטבעית של השחקנים המרכזיים (למשל קרנות המשקיעות בקהילה מבוזרת) אינם עומדים במבחן הצורך שלהם לייצר רווחים למשקיעים שלהם.
קיימים מספר פתרונות לבעיית הממשל בארגונים מבוזרים
פתרון 1: ממשל מוגבל
אפשר להציב גבולות לממשל מונע מטבעות בכמה דרכים:
● להשתמש בניהול ברשת רק עבור יישומים, ולא עבור שכבות בסיס: Ethereum כבר עושה זאת, שכן הפרוטוקול עצמו נשלט על ידי ממשל מחוץ לרשת.
● הגבלת הממשל לבחירות של פרמטרים קבועים: למשל לקבוע שהממשל משפיע רק על הפצת האסימונים עמלות
● הוספת עיכובים בזמן: למשל החלטת ממשל שהתקבלה בזמן T נכנסת לתוקף רק ב. T + 90 ימים. זה מאפשר למשתמשים וליישומים שחושבים כי ההחלטה אינה מקובלת לעבור ליישום אחר.
● הכנה מראש לתיקון שרשרת הבלוקציין (על ידי מזלג): למשל להקל על המשתמשים לתאם במהירות ולבצע מזלג כדי לבטל רישומים עוינים[4].
פתרון 2: הקמת ממשל שאינו מונע מטבעות
גישה שנייה להתמודדות עם אתגרי המערכת המבוזרת היא להשתמש בצורות ממשל שאינן מבוססות על הצבעה במטבעות. למשל:
● הוכחת אנושיות: שימוש מערכות המאמתות כי חשבונות תואמים בני אדם בודדים ייחודיים, כך שממשל יכול להקצות קול אחד לאדם.
● הוכחת השתתפות: שימוש במערכות המעידות על כך שחשבון כלשהו מתאים לאדם שהשתתף באירוע כלשהו, עבר הכשרה חינוכית כלשהי או ביצע עבודות מסוימות כלשהן.
הוכחת אישיות והוכחת השתתפות נחוצים כדי להבטיח שהמשאב הלא-כספי המשמש למדידת כוח ההצבעה יישאר בלתי תלוי (או תלוי באופן מוגבל) ביכולת פיננסית, ולא מאפשר לכרות חוזים חכמים שמוכרים את כוח הניהול למציע הגבוה ביותר.
ישנן גם אפשרויות היברידיות, למשל:
"הצבעה ריבועית" ההופכת את כוחו של בוחר יחיד לפרופורציוני לשורש הריבועי של המשאבים הכלכליים שהוא מקצה להחלטה.
אתחול המערכת עם בחירה שנבחרה ביד של 10-100 תורמים מוקדמים, ולאחר מכן ביזור לאורך זמן כאשר המשתתפים שנבחרו בסיבוב N קובעים קריטריונים להשתתפות בסיבוב N+1.
פתרון 3: תכנון "חוזה נספח" שיוצר אחריות על קבלת החלטות
אפשרות שלישית היא לשנות כללי ההצבעה עצמם. הצבעה במטבעות גורמת לכשל בגלל שהמצביעים אחראים באופן קולקטיבי להחלטותיהם. אם כולם מצביעים להחלטה גרועה, המטבעות של כולם יורדים לאפס. אלה שתמכו בהחלטה לא סובלים יותר מאלה שהתנגדו לה.
הבעיה באפשרות זאת היא ששינוי כזה דורש שינוי בדיעבד של הרישום בבלוקציין, שנחשב חסין. ולכן הוא עלול להיות מנוגד לעקרונות היסוד של המערכות המבוזרות ורשת הבלוקציין.
למעשה יש כאן מתח בין 2 גישות:
לפי גישה אחת "חוסר האפשרות לשנות את הרישום צריך להישאר קדוש גם אם יש פעולה עוינת"
לפי הגישה השניה: אם יש 2 סוגי מטבעות:
א. מטבע בעל ערך כלכלי משתנה לפי חלקו בערך הקהילה
ב. מטבע המעניק זכות הצבעה על כללי הממשל של הקהילה
במקרה כזה ההגנה ניתנת רק למטבעות שאינם משתתפים בממשל.
מטבע שמשתתף בממשל, יגרור אחריות לתוצאת ההצבעה[5].
פתרונות למקרים "קלים"
האמור לעיל פועל לשמירה מפני החלטות שהן קיצוניות באמת. במקביל יש למצוא פתרונות למצבים בהם אין תוקפים כמו למשל אדישות חברי הקהילה להצבעות על עתיד הקהילה ומשאביה.
הפתרון הפופולרי ביותר לסוגיות מסוג זה הוא הפתרון שהציג רובין הנסון בתחילת שנות האלפיים, שנקראת פוטרכיה. לפיה הצבעות הופכות להימורים: כדי להצביע בעד הצעה, אתה מהמר שההצעה תוביל לתוצאה טובה, וכדי להצביע נגד ההצעה, אתה מהמר שההצעה תוביל לתוצאה גרועה. ואז המצביע מתעשר מהחלטות שמתקבלות ומפסיד אם הצעתו לא מתקבלת.
דוגמאות לוריאציות על שיטת ההימור:
● הצבעות כהזמנות קניה: הצבעה בעד הצעה מחייבת ביצוע הזמנת רכישה הניתנת לאכיפה לרכישת אסימונים נוספים במחיר נמוך במקצת מהמחיר הנוכחי של האסימון. זה מבטיח שאם החלטה בעייתית תצליח, התומכים בה עשויים להיאלץ לרכוש את יריביהם, אך היא גם מבטיחה שבהחלטות "רגילות" יותר, למחזיקי המטבעות יש יותר יכולת להחליט על פי קריטריונים שאינם במחיר אם הם רוצים בכך.
● מימון רטרואקטיבי של מוצרים ציבוריים: התועלת הציבורית ממומנת על ידי מנגנון הצבעה כלשהו רטרואקטיבית, לאחר שכבר השיגו תוצאה. משתמשים יכולים לקנות אסימוני פרוייקטים למימון הפרויקט שלהם תוך איתות אמון בו; רוכשי אסימוני פרוייקטים מקבלים חלק מהתגמול אם הפרויקט הזה נחשב להשגת מטרה רצויה.
● משחקי הסלמה: מצביעים שקולותיהם תואמים את ההחלטה הסופית (דעת הרוב) מתוגמלים.
.
בשני המקרים האחרונים, הפוטרכיה ההיברידית תלויה בצורת ממשל אחרת, שאינו פוטרכיה, כדי למדוד את הפונקציה האובייקטיבית או לשמש מוצא אחרון במקרה מחלוקת. לממשל שאינו פוטרכיה מלאה יש כמה יתרונות משתמשים בו ישירות:
(i) הוא מופעל מאוחר יותר, כך שיש לו גישה למידע נוסף,
(ii) הוא משמש פחות בתדירות, כך שהוא יכול להשקיע פחות מאמץ,
(iii) לכל שימוש בו יש השלכות גדולות יותר, ולכן מקובל יותר להסתמך רק על מזלג כדי ליישר תמריצים לשכבה האחרונה הזו.
פתרונות היברידיים
ישנם גם פתרונות המשלבים אלמנטים מהטכניקות הנ"ל. כמה דוגמאות אפשריות:
● עיכובים בזמן פלוס ממשל מומחה נבחר: שילוב של בחירה אקראית של מחליטים החלטות ממשל ביחד עם עיכוב בזמן ביצוע ההחלטה כדי לאפשר ביקורת של הקבוצה.
● פוטרכיה + אנטי-קנוניה = מוניטין: משתמשים מצביעים עם אסימון "מוניטין", שלא ניתן להעביר אותו. המוניטין גדל אם ההחלטות של אותו אדם מובילות לתוצאות הרצויות, והמוניטין קטן אם ההחלטות שלהם מובילות לתוצאות לא רצויות.
● הצבעות מטבעות צמודות (מייעצות): הצבעה אינה מיישמת ישירות שינוי מוצע, אלא היא קיימת כדי לפרסם את התוצאה שלה לציבור ולבנות לגיטימציה לביצוע של השינוי מחוץ לרשת.
כל אלה הן רק כמה דוגמאות אפשריות. יש הרבה יותר מה לעשות במחקר ופיתוח אלגוריתמי ממשל שאינם מונעים על ידי מטבעות. הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות כיום הוא להתרחק מהרעיון שהצבעה במטבעות היא הצורה הלגיטימית היחידה של ביזור הממשל.
עלינו להיזהר מאוד מהרעיון כי צורות ההצבעה הנוכחיות של מטבעות הן "ברירות מחדל בטוחות". יש עדיין עוד דרך ארוכה בה צריך לבחון כיצד הם מתפקדים בתנאים של לחץ כלכלי גדול יותר, ואקוסיסטם של שווקים פיננסיים בוגרים. הגיע הזמן להתחיל להתנסות בו זמנית בחלופות.
[1] מייסד רשת האת'ריום בשנת 2016, המאפשרת בניית אפליקציות מבוזרות על תשתיות של רשת בלוקצ'יין. עד למועד זה רשת הבלוקציין שימשה רק לסחר בביטקוין.
[2] השימוש במערכות למימון מבוזר - DeFi נועד כדי לאפשר לקהילות להתנהל באופן אוטונומי בקידום העניין הקהילתי על ידי גיוס כספים בדרך כלל באמצעות רכישת מטבעות מבוזרים והשפעה על אופן ניהול ההשקעה על ידי מערכת הצעות והצבעות מבוזרת על רשת הבלוקציין, וכמפורט במאמר השימוש בהן, הביא לתקלות הדורשות תיקון.
[3] מערכות DeGov נועדו להסדיר את מערכת היחסים בין החברים בקהילה למקרים של תקיפה עויינת של חברי הקהילה מבחוץ או מבפנים. למעשה מדובר במערכות של יישוב סכסוכים, Online Dispute Resolution שנועדו להסדיר את עריצות הרוב בדמוקרטיה ישירה ואותנטית.
[4] המונח "מזלג" בבלוקצ'יין מציין מצב בו הקבוצה מחליטה על שינוי הרישום של השרשרת. חשיבותו של המהלך נובעת מכך שהעקרון המנחה בבלוקצ'יין הוא החסינות של הרישום. לכן כאשר הקהילה מחליטה בדעת רוב על שינוי הרישום הדבר עשוי לחתור תחת העקרונות הבסיסיים של הבלוקצ'יין.
[5] אם איבוד זכות ההצבעה לא מהווה סנקציה חמורה מספיק מחזיקי טוקן הממשל יצטרכו לספק ערבויות, והדבר מעלה שאלה לגבי הערך שמצביעי הממשל מקבלים מההצבעה.
Comentarios